<h1>צידה לדרך מ"ב כ"ג פי"א</h1>
<h2>דף ס:</h2>
היה עומד הכנעני אצל יינו של ישראל ויש לו עליו מלוה אסור בד"א שעשאהו אפותיקי או הלוהו על יינו ואם לאו מותר.
<h2>דף סד:</h2>
אין מיחדין היין אצל מי שעושה יין נסך אבל גר תושב וישמעאלים מותר ליחד אבל לא להפקיד להם שמא יחליפו.
<h2>דף ע.</h2>
בית שיש לו לישראל ולכנעני יין בתוכו ונכנס הכנעני וסגר הדלת בעדו ואין יכולין לראותו [אסור ואם היו נקבים בדלת והישראל יכול לראות] כל חביותיו מותרין ואפילו הפתוחות. כנעני שנכנס למרתף של יין אם נתפס כגנב על הנגיעה מותר ואם לאו אפילו נתפש כגנב על הכניסה ואפילו היה הפתח פתוח אסור כי ודאי נגע אחר שנכנס שם. הניח כנעני בחנותו ויצא או שהיה לו יין בספינה אפילו שהה זמן רב מותר כי ירא שמא יבא והוא שלא יסגור הכנעני בחנותו ושלא ירחיק הספינה בענין שאין יכול לראותו בד"א שיש דרך עקלתון שיכול לבא עליו פתאום שלא יראנו אבל אם ראה שהלך לבית המרחץ או שאמר לו לכנעני שמור לי או שהודיענו שהוא מפליג חביות פתוחות כיון שנעלמו מן העין אסורות סתומות שהה שיעור כדי להעביר הסתום ולהחזירו להיות כמו שהיה אסורות. וחכם גדול הדור אמר שלפי שמתירין בחותם אחד הסתום (בחותם) [כחותם] ואפילו אמר לו שהפליג מותר ונהגו בשתי חותמות וי"א שאפילו בדרך עקלתון אם הם שני כנעניים או יותר אסור שאחד ישמור לו הדרך עקלתון והאחד ינסך. כתבו גדולים זה שאמרנו בהפליג אסור אם החבית פקוקה במקום עוברים ושבים אין חוששין לשמא נגע. מסר מפתח חנותו לכנעני ואע"פ שהודיעו שהפליג מותר שלא מסר לו אלא שמירת מפתח למדנו מכאן ישראל שהלך לעיר אחרת לשבות המועד ומסר מפתח המרתף לכנעני מותר. ויש אומרים במה דברים אמורים בשלא הודיעו שהפליג אבל אם הודיעו שהפליג אסור. ישראל וכנעני שהיו בספינה ושמע ישראל קול תקיעת שופר בערב שבת ונכנס לעיר והניח יינו היין מותר ואפילו יש יותר מאלפים אמה שהכנעניים אומרים שאין אנו שומרין שבת כהלכתו. היו ישראל וכנעני שותה כל אחד מיינו ושמע ישראל שקורין לבית הכנסת והלך שם היין מותר בשיש דרך עקלתון. ואם היו שותים מיין (אחר) [אחד] כל שעל השלחן ושיכול לפשוט ידו וליקח אסור. ואם אמר לו הוי מוזג ושתה כל הפתוחות אסורות והסתומות מותרות אם לא שהה כדי שיסיר המגופה ויחזירנה ותגוב. ישראל וכנעני שיש להם מרתף ויין בתוכו והכנעני דר למטה וישראל דר בעליה וארובה יש מעליה לבית ויצאו לשוק וקדם הכנעני וחזר לבית והדלת סגר אחריו היין מותר שירא הכנעני שמא הקדימו ישראל ושכב הוא בעליה. כנעני ששמע קול אריה וקול שחל ומפחדו בא לבית החביות היין מותר ואפילו פתוחות כי ירא שמא נחבאו שם אחרים כמוני ואפילו סגר הדלת אחריו. גנבים שנכנסו למרתף ופתחו חביות של יין אם רוב גנבי העיר כנענים אסור ואם רוב ישראל מותר והכל הולך אחרי רוב השכונה אם יש מבצר לישראל לבדם. ואם הוא מקום שרגילין להצניע ממון בחביות אפילו רוב גנבים כנענים מותר. חיל שבא לעיר ובאו בבתי ישראל בשעת שלום פתוחות אסורות סתומות מותרות. בשעת מלחמות אלו ואלו מותרות. כנעני שעומד אצל הגת אם טופח להטפיח צריך הדחה ונגוב ואם לאו די בהדחה. זונה כנענית במסיבת ישראל היין מותר וזונת ישראל במסיבת כנענים יינה אסור. ישראל שהניח יינו בחלון וכנעני הכניס שם זונה והסגיר הדלת אחריו ומצא הישראל יינו כמו שהניחו היין מותר שהרי הם עוסקים במלאכתן ואין לו פנאי לנסך. חצר חלוקה ביתידות בין ישראל לכנעני אע"פ שחביות פתוחות סמוך לחלקו של כנעני שיכול לפשוט ידו מותרת.
